פסק-דין בתיק ת"א 37046-08

1.         התובע הוא צלם מקצועי, המתמחה בצילום של תמונות סטריאוגראפיות (תלת-מימד).

            הנתבע הוא יזם ומפיק של פרויקטים בתחום הצילום.

            הקשר בין השניים נוצר בשנת 1992 ונמשך, תוך הפסקות, עד לשנים 1997-1998.

התביעה הוגשה על סכומים שונים, שלטענת התובע, הנתבע נותר חייב לו בגין העבודות שנטל בהן חלק וכן בשל הפרות זכויות יוצרים שלו.

בשל התיישנות נמחקו סעיפים אחדים מכתב התביעה ונותרה ההכרעה בסעיפי התביעה הנותרים, אך כדי לתת את הרקע המתאים אסקור להלן בקצרה את כל העובדות שפורטו.

2.         הקדמה חשובה לתיאור הקשר בין השניים הוא ציון העובדה, שכל העבודות הוזמנו על ידי הנתבע וכולן מומנו במלואם על ידי הנתבע.

            התובע שימש באותן עבודות בדרך כלל כצלם ולעיתים כיועץ או מפיק, כמתואר להלן:

            א.         על פי הזמנת הנתבע, צילם התובע בשנת 1992 אלפי צילומים ברחבי הארץ. הצילומים נעשו ביבשה, בים (באמצעות סירה) ובאוויר (באמצעות מטוס אולטרלייט).

            הצילומים נמסרו לנתבע , וזה הציגם בחזיון אורקולי, שכונה פרויקט "הרכבת לשלום".

            תביעתו של התובע בהקשר לחיוב שהנתבע נותר חייב לו בגין פרויקט זה נמחקה מחמת התיישנות (התביעה הוגשה בחודש יולי 2008).

            ב.         בשנת 1995 יזם הנתבע פרויקט צילומים בארצות סוריה, ירדן ומצרים, שכונה פרויקט "רואים שלום". הצילומים הללו נעשו על ידי צלם גרמני בשם הרמן מילר (לטענת התובע, הקשר איתו נעשה באמצעותו), והתובע שימש בפרויקט זה כיועץ/מפיק בלבד.

            גם בגין פרויקט זה תבע התובע כספים שונים, וגם תביעתו זו נמחקה מחמת התיישנות.

            ג.          בשנת 1997, בהזמנת הנתבע, צילם התובע (יחד עם צלם נוסף בשם בועז מועלם) סידרה של צילומים לצורך הכללתם בספר שהופק על ידי הנתבע בשם "ישראל בשלושה מימדים" (להלן: הספר).

            התובע לא העלה כל טענה בקשר לצילומים שצילם במסגרת פרויקט זה.

3.         להלן התביעות שנותר לדון בהן:

א.         תביעת פיצוי בגין הפרת זכות יוצרים בגין תמונות שצילם התובע בשנת 1992 במסגרת פרויקט "הרכבת לשלום" ושנכללו בספר, ללא ידיעתו וללא הסכמתו.

ב.         תביעת פיצוי בגין הפרת זכות יוצרים בגין תמונות שצילם במסגרת אותו פרויקט (בשנת 1992) ושנכללו במארז תקליטורים שהופקו על ידי הנתבע בשנת 2007               (להלן: המארז).

ג.          תביעת פיצוי בגין אי אזכור שמו (הפרת "זכות מוסרית") בכתבות אינטרנט בהן פורסמו הספר והמארז.

להלן אדון בטענות הצדדים שהועלו בהקשר לתביעות הללו.